צלצול להפסקה


בקיץ זה מורגש עוד הרבה יותר מאשר בחודשים האחרים. היום ארוך כל כך. חם ולח. הילדים בחופש. לכאורה, הכול כאילו זז בעצלתיים, אבל דווקא אז, המטלות לא נגמרות ושעות הערות הרבות מעמיסות עוד ועוד. העייפות משתלטת ואנחנו נעים מכוח האינרציה. סוחבים רגליים ומנסים לשרוד.

המילה "הפסקה" נראית מיותרת בלקסיקון העידן שלנו. הפסקה נחשבת לבטלה. מה פתאום שנפרגן לעצמנו לעשות כלום בלי סיבה טובה? אם אנחנו חולים זה בסדר, אם כרגע סיימנו את הבגרויות ויש זמן עד הצבא זה אפשרי, ואולי מיד לאחר הצבא הסביבה לא תרים גבה אם ניקח לעצמנו שנה של הסתובבות בעולם. אה, וגם אחרי שילדנו זה בסדר לנוח שלושה חודשים. אבל זהו, עד כאן.

בינינו, זה ממש מעצבן לראות אנשים מתבטלים ללא מעש ככה סתם באמצע היום. זה יכול להוציא אותנו מדעתנו. למה?
  • כי "ככה החברה שלנו מתנהלת"
  • כי קיים פחד גדול לא להספיק את כל מה שממתין לנו
עם אמונה של "ככה" ועם פחד, קשה לי להתמודד. אבל בכל זאת אנסה, ברשותכם.

כשאני מדברת על הפסקה, אני לא מתכוונת ליציאה לסרט, לקפה עם חברה, לביליארד ובירה עם החבורה. את זה אנחנו עוד איכשהו יודעים לעשות מידי פעם. אני מדברת על הפסקה פנימית – שקט, אני עם עצמי וזהו. שום דבר נוסף.

אם הייתי מבקשת מכם לעשות ברגע זה הפסקה. למצוא לכם פינה שקטה, לקחת כוס משקה אהוב, לשים מוזיקה טובה ופשוט לבהות. כן, ממש ברגע זה, לא לעשות כלום – אתם עם עצמכם 'לבד בעולם'… האם הייתם מרשים לעצמכם?

רשימת המשימות היומית שלנו נראית כמו מגילה אין-סופית, היא ארוכה כמו הנצח. לכל אחד מאתנו יש את הדרך שלו לעשות רשימות – במחשב, בסלולרי, בדביקיות המוצמדות סביב מסגרת המסך, או באמצעות נעצים ללוח השעם המשרדי, אולי במגנט למקרר או סתם בפנקס אישי קטן. הכרוניקה ידועה מראש – מידי יום אנחנו עושים כמה שיותר "וי" על כמה שיותר משימות ומעבירים את היתרה ליום שאחרי… הפתעה! זה אף פעם לא מתקצר, כל יום נוספות עוד כאלה ומשום מה תמיד הרשימה היא אין-סופית.

חודשים שאני עוקבת אחר הרשימות שלי ומצאתי שמידי יום פרושות  לי מול העיניים בין 20 ל- 40 שורות TO DO LIST. מאמינה שגם אתם נמצאים על הסקאלה הזאת, מי יותר ומי פחות.

ברור לחלוטין ש"הפסקה" לא באה בחשבון. כי אם היא תתבצע היא תבוא "על חשבון" ההספק שלנו.

הפתעה…

מחקרים רבים מצביעים על כך שהפסקה יזומה בין עשייה לעשייה הכרחית לנו בני האדם. מסתבר כי כאשר אנחנו נחים בין דבר לדבר, אנחנו מתנהלים בשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, התוצאות שלנו טובות יותר ואפילו ההספק שלנו גדול בהרבה.

אמנים רבים מעידים כי דווקא בעת ההפסקות המוזה מופיעה, דווקא בזמן של אי עשייה עולים הרעיונות הטובים ביותר, ומנהלים מדווחים על כך שברגעי השקט היחידים והגנובים הם מוצאים פתרונות מעולים לבעיות שעד כה נראו כבלתי ניתנות לפתרון.

כן, יש לנו אינטרס אישי למסד הפסקות במהלך היום, כי הפסקות:
  • מחדשות משאבים שהתדלדלו.
  • מסדרות את הראש ומחזירות לפוקוס.
  • מסדירות את הנשימה ושומרות על בריאותנו הנפשית, הרגשית והפיזית.
  • מקצרות תהליכים ומאפשרות פחות בזבוז זמן.
  • מובילות לתוצאות גבוהות בהרבה מאלו שנשיג בעת רצף משימות בלתי פוסק.

תרגול הפסקות יזומות מאפשר הנאה גדולה יותר מהחיים ושביעות רצון גבוהה מעצמנו. למעשה אפשר לומר כי אפשר למצוא את האושר בהפסקות שבין הפעולות.

ותזכרו… הלו"ז היומי הוא בידיים שלכם!

צלצלו לעצמכם הפסקה
  • תמפו את היום שלכם לפי מטלות שעליכם לבצע. תקפידו לעשות הפסקה ממשית בין משימה אחת לשנייה, לא צריך הפסקה של שעות, הפסקה היא גם דקות ספורות של ניקוי ראש:
  • תאכלו בנחת ותיהנו מכל ביס וביס. רצוי לעשות את זה לבד (לפחות פעם אחת ביום).
  • תפרגנו לעצמכם כמה דקות של מנוחה אחרי האוכל. הגוף זקוק לזמן עיכול.
  • תעלו לכם על המחשב משחק מונוטוני שתוכלו להתעסק בו כל כמה שעות – זה יכול להיות סוליטייר, באבלס, או כל דבר דומה שצורך מעט איי-קיו.
  • העלו לכם קבצי מוסיקה או פשוט פיתחו יו-טיוב. הישענו לאחור על הכיסא ותקשיבו לשיר אחד שאתם אוהבים.
  • קומו מהכיסא בעבודה כל שעתיים ותמתחו קצת את הגוף. סיימו את סשן המתיחות הקצר עם כוס תה או מים קרים הנלגמים בנחת.
  • לעובדים בבנייני משרדים צפופים וסגורים. צאו לרחוב, שבו דקה-שתיים על ספסל או גדר ופשוט תבהו בעוברים והשבים.
  • תעשו "באפר" בין סיום העבודה לתחילת המשמרת השנייה בבית. זה יכול להיות כוס בירה בבר המקומי כמו שנהוג באירופה, אבל זה יכול להיות גם רבע שעה של מנוחה בחדר הפרטי, בגינה או בסלון (אם הוא נטול ילדים רועשים וטלוויזיה דולקת).
  • תמצאו לכם זמן לספורט פעמיים-שלוש בשבוע, 15-20 דקות של אדרנלין – הליכה, ריצה, שחיה, כדורגל, כדורסל… כל אחד מה שבא לו (זכרו שלא חייבים להגיע להישגים, המטרה היא – שחרור ורגיעה).
  • תרקדו בסלון, או תשירו במקלחת. ואל תתרגשו אם יחשבו שהשתגעתם, זה חלק מהעניין!
  • תקראו ספר, בין סיום מטלות היום, לבין הצלילה לשנת הלילה.
ההפסקה היא המקדש שלכם.
תקדשו את השלווה החטופה שבמרווחים שבין משימה אחת לשנייה… כאן טמונה ה"הנאה" המהווה מרכיב משמעותי והכרחי בנוסחת האושר…