על הכוח האוניברסלי המפוספס


בשבוע שעבר חגג העולם את ההוכחה לתיאוריה של איינשטיין באשר ל'כוח הכבידה'.

השבוע חוגג העולם את הוולנטיין דיי, יום האהבה.

מה הקשר בין השניים? תשמעו סיפור…

בשנות ה-80 הופקדו באוניברסיטה העברית בירושלים 1,400 מכתבים שכתב אלברט איינשטיין לבתו ליזרל. בין המכתבים נמצא אחד שעוסק 
"בכוח האוניברסלי - האהבה".

יש שאומרים שמכתב זה מעולם לא נכתב אלא לקוח מרומן בדיוני מאת הסופר הספרדי Álex Rovira בשם The Final Answer ובספרדית  La Última Respuesta ויש שטוענים כי ליזרל נפטרה בכלל בהיותה בת שנתיים ועל כן לא הגיוני שהמכתבים הגיעו לידיה.

כך או כך, אני מבקשת להתרכז בטקסט החשוב – ושתבוא הברכה על מי שכתב אותו. מה שחשוב הוא המסר… כאן לעיונכם: 


"כשהצעתי את תורת היחסות, רק מעטים הבינו אותי, כך כנראה גם יקרה כאשר אגלה לאנושות את הדבר הבא, שמתנגש עם חוסר הבנה ודעות קדומות החובקות את עולמנו. אבקש ממך לשמור על המכתבים כל עוד יש צורך, עד שהחברה תהיה מסוגלת לקבל את שאסביר בהמשך.

יש כוח חזק ביותר, שעד כה המדע לא מצא לו הסבר רשמי, זהו כוח הכולל ומפקח על כל הכוחות האחרים, ופועל מאחורי כל תופעה ביקום, ועדיין איננו מסוגלים לזהות אותו. כוח אוניברסלי 
זה הוא ה'אהבה'.


נראה שהמדענים שכחו את הכוח הבלתי נראה והחזק ביותר. אהבה היא אור שמאיר את מי שנותן ומקבל אותה. אהבה היא כוח משיכה בין בני אדם. היא מכפילה את הטוב ביותר שיש בנו, היא נחשפת 
ומתגלה ומאפשרת לאנושות שלא תדעך באנוכיות העיוורת של ברואיה… עבור האהבה אנו חיים ומתים. אהבה היא אלוהים ואלוהים הוא אהבה. 


כוח זה מסביר הכל ונותן משמעות לחיים. זה המשתנה שממנו התעלמנו במשך זמן רב מדי, אולי כי אנחנו מפחדים מאהבה כי זו האנרגיה היחידה ביקום שאיש לא למד לשלוט בה כרצונו. היא הכוח 
החזק ביותר שיש, ולו משום שאין לה גבולות.


אם אנו רוצים שהמין האנושי ישרוד, אם ברצוננו למצוא משמעות בחיים, אם אנחנו רוצים להציל את העולם ואת כל היצורים החיים בו, אהבה היא התשובה לכך, האחת והיחידה.

ייתכן ואנחנו עדיין לא מוכנים להמציא פצצה של אהבה, ולייצר מכשיר חזק מספיק כדי להשמיד את השנאה, האנוכיות ותאוות בצע שתהרוס את כדור הארץ כולו. ועם זאת, כל עוד כל אדם נושא בתוכו 
גנרטור קטן ורב עוצמה של אנרגיית האהבה המחכה להשתחרר, יש עדיין תקווה.


אם רק נלמד לתת ולקבל אנרגיה אוניברסלית זו, נוכל להצהיר ובלב שלם שהאהבה תנצח הכל. היא מסוגלת להתעלות מעל הכל ומעל האין, משום שהיא תמצית החיים.

אני מאוד מצטער שלא הייתי מסוגל לבטא לאורך כל חיי את מה שהיה בליבי, אולי זה מאוחר מדי להתנצל. אבל כיוון שהזמן הוא יחסי, אני מבקש לומר לך שאני אוהב אותך ובזכותך הגעתי לתשובה 
המוחלטת."


האבא שלך, אלברט איינשטיין 



כנראה שאיינשטיין צדק – אנחנו עוד לא מוכנים!

כולנו מכירים בערכה של האהבה, כולנו כמהים לה, אך מדוע קשה לנו לחבוק את הכוח האדיר הזה, להתמוגג ממנו, להיטען ממנו, לעוף דרכו אל המרחבים? מדוע תמיד עם האהבה צץ לו הפחד, עולה חרדת הנטישה ומבצבצת ה'קנאה ירוקת-העין'? מה לאהבה ולהתבוססות בתחושות הנקמה בעוד העצב שובר את הלב, הדמעות מציפות את העיניים והארעיות תופסת את מקום הביטחון והשלווה?

הסיבה לכך נעוצה בתפיסה שגויה: 

במקום להתרכז ב'יכולת לאהוב', אנו עסוקים ב'יכולת להיות נאהבים'. 
(אריך פרום)

אנשים רבים מדי עוסקים באהבה בעיקר דרך הצורך להיות נאהבים. כלומר, להיות נערצים ומקובלים, שייכים ומיוחדים. אנשים המחזיקים בתפיסה זו של אהבה תלויים ביחס האהוב כלפיהם, ובלעדיה הם "חצי בן אדם"… ומי מאתנו רוצה להיות 'חצי בן אדם'?

כאן מצוי הכשל!

האהבה היא 'האומנות לאהוב'. היא אינה תלויה בגורמים חיצוניים, היא אנרגיה פרטית המצויה בליבו של כל אדם ואשר אמורה להיות מופנית כלפי כל יצור חי, צומח ודומם. ההתרכזות בעצמנו מונעת מאתנו ליהנות מאנרגיה מיטיבה זו.

רוצים להיזכר כיצד היא נראית כשהיא טהורה, נקייה מאגו ומעיסוק בעצמנו? הביטו על ילדים קטנים שעדיין לא התקלקלו, ותראו את אהבתם לפרח, לחיפושית, לדובי מסמורטט – ואפילו אחד כלפי השני.

מהר מאוד אנחנו מאבדים את היכולת הזאת – אנחנו רומסים פרחים, מועכים חיפושיות, משליכים דובונים ודורסים בני אנוש הניצבים בדרכינו.

אהבה היא הרבה מעבר לגבר ואישה, אהבה היא מתנה אלוהית הממלאת אותנו ולו משום שהיא "נתינה טהורה" – ונתינה היא מקדם האושר הגבוה ביותר בכל מחקרי הפסיכולוגיה החיובית.

נשמע כמו קלישאה אחת גדולה… אני יודעת, אבל אני עומדת מאחורי כל מילה!

אך לא אשאיר אתכם עם גוש בגרון, כי אחרת לא עשיתי כלום… יש דרך להשיב את האנרגיה הנפלאה הזאת לחיינו, אך לשם כך עלינו להתחיל דווקא מכיוון לא צפוי – "אהבה עצמית"!

ולמה דווקא שם?

משום שביום בו נאהב את עצמנו באמת, כשניזכר איך, נוכל לחלוק באנרגיה זו. היא לא תאיים עלינו אלא תוגש בשפע לכל אדם, יצור וחפץ, ולו משום שאין לה פג תוקף ואין לה גבולות ושליטים.

וכיצד מחזירים את אהבתנו לעצמנו?

מי שסומך עלי מוזמן לנסות ולתרגל עם עצמו 100 ימים של "אהבה עצמית". תרגול שעובד על "מפות המוח" – את התרגול וההסבר תוכלו לקבל ישירות למייל שלכם – לחצו כאן ובקשו… אני אשמח לחלוק אתכם… באהבה!

ואם יורשה לי אשמח לברך את כולכם בברכה קצת שונה מהרגיל – יום אהבה עצמית שמח!