האושר ברווח שבין פנטזיה לחלום
בשבוע שעבר חזרתי מהאי היווני לפקדה. בצדו המערבי יש שני חופים שנחשבים ליפים בין חופי יוון. לא רחוק משם הקימו שתי נשים ישראליות מלון בוטיק קטן. על שפת ברכת הגלישה שקרקעיתה השחורה מרצדת כמראה קריסטלית, אל מול שקיעה ארגמנית הנמסה לאיטה באופק שלא נגמר, הן מזגו לי יין רצינה צונן, הגישו לי שקדים ולימדו אותי… שיעור בהגשמת חלומות.
שתי נשים משכילות ומוכשרות ומצליחות ויפות, ככה באמצע החיים, מעתיקות את חייהן לארץ אחרת, ובלי שפה, ידע, ניסיון רלוונטי או קשרים, מקימות מלון מיוחד במינו שבו הן גרות, ובו הן מארחות חולמים בפוטנציה בסוויטות מעוצבות.
לא במקרה בחרתי בסיפור "היווני"– המילה פנטזיה מקורה בשפה היוונית, ומשמעותה: הזיה, אשליה, דבר שהוא כל כולו פרי הדמיון; שאיפה למשהו בלתי ניתן להשגה.
בשונה מפנטזיה, חלומות אפשר להגשים אם הולכים אתם עד הסוף ומוכנים לשלם גם את המחירים שבדרך. הקושי האמתי הוא הפחד להתחיל לחלום. עבור אנשים רבים חלומות הם בבחינת מותרות. אקט לא מוסרי כמעט. האם גם הוריכם אמרו לכם: "תפסיקו לחלום", "תעמדו עם שתי רגליים על הקרקע", "מי שחולם בסוף מתאכזב", "איפה הראש שלכם?", "מה אתם עפיפון?"… האם שתלו בראשכם שעם חלומות לא הולכים למכולת? שעדיף להיות מציאותיים… האומנם?
ניזכר בנוסחת האושר המקובלת: אושר = משמעות + הנאה (ורצוי בתוספת עשייה אקטיבית). מי שנוסחה זו מדברת אליו יסכים גם כי הגשמת חלומות מהותית לתודעת אושר:
כשמדובר בחלומות אני מבחינה בארבעה סוגי אנשים:
אם יש מקום בו חוגג שוויון הזדמנויות מלא, זה החלומות שלנו. מגיע לכול אחד לחלום ולהגשים. לחשוב שלא מגיע לנו רק מדלל את המשאבים שברשותנו. אל לנו ליפול למחשבות מסוג זה! מגיע לנו לקבל מה שאנחנו חולמים!
אז איך עושים את זה?
ארבעה שלבים בדרך להגשמת חלום
1. עשו אבחנה בין חלום לבין פנטזיה
פנטזיה איננה בהכרח דבר שאתם רוצים לממש, חלום לעומתה, הוא בר מימוש והשגה. הוא שאיפה למשהו גדול ורחוק, אך משמש כעמוד האש לעבר מטרה נעלה אליה נכוון את מעשינו.
2. התמקדו בתוצאה ולא בדרך
אם מתמקדים בדרך, הפחדים מזדחלים לתודעתנו ומאפשרים לכול הלאווים לתפוש את מקומם בקדמת הבמה. לכן, התבוננו קודם בתוצאה הסופית והתחברו אליה מהבטן. היא זו שמניעה קדימה ללא חשש.
3. בנו את הגשר שבין הרצוי למצוי
מתחו בדמיונכם קו ישר שמתחיל בכם ונמתח היישר קדימה, רחוק- רחוק מכם והלאה. תחילתו של הקו היא המצב הנוכחי, בו אתם מצויים ואותו אתם מכירים היטב. הקו מסתיים בחלום, ומכיוון שהוא מצוי בסוף הרשו לעצמכם לתאר אותו הכי עצום שאפשר. תנו לדמיון שלכם להתפרע, כי בשלב זה אתם לא אמורים לחשוב על דרכים מעשיות להגשמתו. למשל, אם אתם חולמים בצניעות לפתוח חנות יין – תשאלו את עצמכם האם אתם לא מתכוונים בעצם לרשת חנויות בוטיק ליין, המייבאת בלעדית יינות ייחודיים ומייסדת בית ספר להנחלת תרבות יין בארץ.
עכשיו מגיע הטריק. לאחר שהוגדר החלום, התחילו לגלגל אחורנית את הדרך עד שתגיעו מ"שם" ל"כאן". הרעיון הוא לחתוך את היעדים לאחור, מהמצב הרצוי בחזרה אל המצב הנוכחי. לשם כך, שאלו את עצמכם מהו היעד ה'לפני אחרון' שיש לכבוש כדי להבטיח את הגשמת החלום. התשובה לשאלה זו תהפוך עכשיו ליעד הסופי – שביחס אליו נשאל שוב את השאלה, ושוב, ושוב, עד שנגיע בדילוגים אל המצב הנוכחי, כלומר נקודת המוצא – היום.
שרשרת היעדים שהתקבלה בדרך זו מהווה בעצם תכנית עבודה מפורטת, המהירה והפרקטית ביותר, בדרך להגשמת חלומכם.
4. שתפו מקורבים
אל תשמרו את החלום בבטן. כך רק תחלישו את המחויבות שלכם כלפיו. למילים יש כוח עצום. ספרו לקרובים אליכם על השאיפות והמאוויים שלכם. שתפו חברים בתשוקה, בפליאה, בכמיהה שלכם. אל תהססו להפריח בלוני ניסוי במפגשים עם אנשים. אם גם הם יתלהבו, זכיתם במשאבים נוספים ובחיזוק. ואם לא, זה ממש בסדר, זכותכם לחלום אחרת או לא לחלום בכלל. זה חוקי לגמרי!
* * *
לאלו שלא מעיזים לחלום או שלא מעיזים להגשים ורוצים להתנסות בחוויה, כתבו לעצמכם מכתב מן העתיד:
דמיינו את עצמכם 5-10 שנים קדימה. איפה אתם חיים? מה אתם עושים? מי נמצא אתכם? איך אתם נראים? מרגישים? איזה נוף מופיע למול עיניכם כאשר אתם פותחים חלון בבוקר? זכרו את העיקרון – אתם לא עסוקים באופרציות ולכן מותר לכם לעוף על כנפי הדמיון. כתבו לעצמכם מכתב משם ותארו הכול. תמונת עתיד כזאת תחבר אתכם להוויה של "שם"… מומלץ לשבת שעתיים בשקט, במקום האהוב עליכם ביותר, להתחבר לחלומות שלכם ופשוט לכתוב.
אורלי בת 55 כותבת לאורלי בת 45 מכתב: "אורלי שלי, אני רוצה לספר לך איפה אני נמצאת היום…"
את מה שיצא, צלמו בשני עותקים, האחד – תכניסו לבקבוק, תאטמו אותו והשליכו לים. אולי הבקבוק ותכולתו ייסחף לחוף מעבר לאוקיאנוס ויפיח רוח של תקווה בקשיש ערירי, אישה בוכייה, גבר המבכה אהבה נכזבת, או סתם ילד קטן שעדיין מאמין בחלומות שלו. את העותק השני – קפלו והכניסו למגירה. אחת לחודש, הוציאו וקראו את מה שכתבתם. כשתהיו מוכנים לצאת לדרך, גלגלי השיניים כבר יתחילו לעבוד מעצמם.
בהצלחה!
שתי נשים משכילות ומוכשרות ומצליחות ויפות, ככה באמצע החיים, מעתיקות את חייהן לארץ אחרת, ובלי שפה, ידע, ניסיון רלוונטי או קשרים, מקימות מלון מיוחד במינו שבו הן גרות, ובו הן מארחות חולמים בפוטנציה בסוויטות מעוצבות.
לא במקרה בחרתי בסיפור "היווני"– המילה פנטזיה מקורה בשפה היוונית, ומשמעותה: הזיה, אשליה, דבר שהוא כל כולו פרי הדמיון; שאיפה למשהו בלתי ניתן להשגה.
בשונה מפנטזיה, חלומות אפשר להגשים אם הולכים אתם עד הסוף ומוכנים לשלם גם את המחירים שבדרך. הקושי האמתי הוא הפחד להתחיל לחלום. עבור אנשים רבים חלומות הם בבחינת מותרות. אקט לא מוסרי כמעט. האם גם הוריכם אמרו לכם: "תפסיקו לחלום", "תעמדו עם שתי רגליים על הקרקע", "מי שחולם בסוף מתאכזב", "איפה הראש שלכם?", "מה אתם עפיפון?"… האם שתלו בראשכם שעם חלומות לא הולכים למכולת? שעדיף להיות מציאותיים… האומנם?
ניזכר בנוסחת האושר המקובלת: אושר = משמעות + הנאה (ורצוי בתוספת עשייה אקטיבית). מי שנוסחה זו מדברת אליו יסכים גם כי הגשמת חלומות מהותית לתודעת אושר:
- חלום נכסף, כל חלום, מעניק משמעות לחיינו כמו מגדלור בים סוער, כמו נקודת מכוון.
- והתחושה העילאית שנובעת מהכרה באומץ וביכולות שלנו וממימוש החלום, מספקת לנו הנאה.
כשמדובר בחלומות אני מבחינה בארבעה סוגי אנשים:
- אלו שלא חולמים כי מבחינתם חלומות הם ממש מיותרים ולא מעשיים. אצל אלה מאובחן 'שריר' חלומות מנוון.
- אלו שלא מעזים לחלום בגלל ניסיונות לא מוצלחים בעבר, בגלל החשש מתגובות הסביבה.
- אלו שחולמים ואין להם אומץ להגשים הפחד מייצר תירוצים: "פעם זה יהיה מתאים… כשיהיה לי כסף, כשהילדים יגדלו, כש…"
- אלו שחולמים יוצאים לדרך, מחויבים לה ועומדים אמיצים בפני המכשולים והמחירים – אלו יודעים שאין באמת מחיר להגשמת חלום.
אם יש מקום בו חוגג שוויון הזדמנויות מלא, זה החלומות שלנו. מגיע לכול אחד לחלום ולהגשים. לחשוב שלא מגיע לנו רק מדלל את המשאבים שברשותנו. אל לנו ליפול למחשבות מסוג זה! מגיע לנו לקבל מה שאנחנו חולמים!
אז איך עושים את זה?
ארבעה שלבים בדרך להגשמת חלום
1. עשו אבחנה בין חלום לבין פנטזיה
פנטזיה איננה בהכרח דבר שאתם רוצים לממש, חלום לעומתה, הוא בר מימוש והשגה. הוא שאיפה למשהו גדול ורחוק, אך משמש כעמוד האש לעבר מטרה נעלה אליה נכוון את מעשינו.
2. התמקדו בתוצאה ולא בדרך
אם מתמקדים בדרך, הפחדים מזדחלים לתודעתנו ומאפשרים לכול הלאווים לתפוש את מקומם בקדמת הבמה. לכן, התבוננו קודם בתוצאה הסופית והתחברו אליה מהבטן. היא זו שמניעה קדימה ללא חשש.
3. בנו את הגשר שבין הרצוי למצוי
מתחו בדמיונכם קו ישר שמתחיל בכם ונמתח היישר קדימה, רחוק- רחוק מכם והלאה. תחילתו של הקו היא המצב הנוכחי, בו אתם מצויים ואותו אתם מכירים היטב. הקו מסתיים בחלום, ומכיוון שהוא מצוי בסוף הרשו לעצמכם לתאר אותו הכי עצום שאפשר. תנו לדמיון שלכם להתפרע, כי בשלב זה אתם לא אמורים לחשוב על דרכים מעשיות להגשמתו. למשל, אם אתם חולמים בצניעות לפתוח חנות יין – תשאלו את עצמכם האם אתם לא מתכוונים בעצם לרשת חנויות בוטיק ליין, המייבאת בלעדית יינות ייחודיים ומייסדת בית ספר להנחלת תרבות יין בארץ.
עכשיו מגיע הטריק. לאחר שהוגדר החלום, התחילו לגלגל אחורנית את הדרך עד שתגיעו מ"שם" ל"כאן". הרעיון הוא לחתוך את היעדים לאחור, מהמצב הרצוי בחזרה אל המצב הנוכחי. לשם כך, שאלו את עצמכם מהו היעד ה'לפני אחרון' שיש לכבוש כדי להבטיח את הגשמת החלום. התשובה לשאלה זו תהפוך עכשיו ליעד הסופי – שביחס אליו נשאל שוב את השאלה, ושוב, ושוב, עד שנגיע בדילוגים אל המצב הנוכחי, כלומר נקודת המוצא – היום.
שרשרת היעדים שהתקבלה בדרך זו מהווה בעצם תכנית עבודה מפורטת, המהירה והפרקטית ביותר, בדרך להגשמת חלומכם.
4. שתפו מקורבים
אל תשמרו את החלום בבטן. כך רק תחלישו את המחויבות שלכם כלפיו. למילים יש כוח עצום. ספרו לקרובים אליכם על השאיפות והמאוויים שלכם. שתפו חברים בתשוקה, בפליאה, בכמיהה שלכם. אל תהססו להפריח בלוני ניסוי במפגשים עם אנשים. אם גם הם יתלהבו, זכיתם במשאבים נוספים ובחיזוק. ואם לא, זה ממש בסדר, זכותכם לחלום אחרת או לא לחלום בכלל. זה חוקי לגמרי!
* * *
לאלו שלא מעיזים לחלום או שלא מעיזים להגשים ורוצים להתנסות בחוויה, כתבו לעצמכם מכתב מן העתיד:
דמיינו את עצמכם 5-10 שנים קדימה. איפה אתם חיים? מה אתם עושים? מי נמצא אתכם? איך אתם נראים? מרגישים? איזה נוף מופיע למול עיניכם כאשר אתם פותחים חלון בבוקר? זכרו את העיקרון – אתם לא עסוקים באופרציות ולכן מותר לכם לעוף על כנפי הדמיון. כתבו לעצמכם מכתב משם ותארו הכול. תמונת עתיד כזאת תחבר אתכם להוויה של "שם"… מומלץ לשבת שעתיים בשקט, במקום האהוב עליכם ביותר, להתחבר לחלומות שלכם ופשוט לכתוב.
אורלי בת 55 כותבת לאורלי בת 45 מכתב: "אורלי שלי, אני רוצה לספר לך איפה אני נמצאת היום…"
את מה שיצא, צלמו בשני עותקים, האחד – תכניסו לבקבוק, תאטמו אותו והשליכו לים. אולי הבקבוק ותכולתו ייסחף לחוף מעבר לאוקיאנוס ויפיח רוח של תקווה בקשיש ערירי, אישה בוכייה, גבר המבכה אהבה נכזבת, או סתם ילד קטן שעדיין מאמין בחלומות שלו. את העותק השני – קפלו והכניסו למגירה. אחת לחודש, הוציאו וקראו את מה שכתבתם. כשתהיו מוכנים לצאת לדרך, גלגלי השיניים כבר יתחילו לעבוד מעצמם.
בהצלחה!
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
