כמה פעמים הבטחתם לעצמכם להקפיד על כושר ועל תזונה בריאה, לסיים קשר רע, להגיד את דעתכם ללא מורא, להחליף עבודה מבאסת או דירה אפרורית, ללמוד תחום חדש, לפתח תחביב, לסדר את הניירת והמסמכים, למצוא אהבה, להיות מאושרים?
"השנה אני מבטיח/ה לעצמי ש..." היא שבועה חגיגית העולה בכם בפרוץ כל שנה חדשה, לעיתים ברוב טקס וברוב עם, ובדרך כלל בשקט, בלי עדים, ומשמעותה התחייבות מרצון לשינוי מיטיב באחד או יותר מחמשת תחומי החיים המרכזיים – מערכות יחסים: משפחה, הורות, זוגיות / לימודים וקריירה / חברים ופנאי / איכות חיים וכסף / בריאות פיזית ונפשית.
התכוונתם לשינוי מיטיב בחייכם, אז איך יתכן שחוק פרטו (80/20) עובד גם פה? למה גם בנסיבות משמחות כאלה קשה לכם לעמוד במילה שנתתם לכם? ויותר מכך, על מה מתבססת תקוות השווא, שהשנה תצליחו ליישם את מה שכבר הבטחתם בעבר יותר מפעם אחת ולא קיימתם?
הסיבות לקושי עמוקות ומרתקות. הן כוללות חמישה אתגרים עיקריים:
1. האתגר הפיזיולוגי - קצרים במוח
כל הבטחה שלכם מתפזרת בין חלקים שונים במוח, ואלה מקושרים ביניהם דרך מיליארדי קשרים והסתעפויות של נוירונים. שינוי זעיר בחיבורים עשוי להחליש עד להעלים את מה שהבטחתם לעצמכם.
כך למשל, חווית כישלון קטנה בדרך עשויה לפגוע באיכות הקשרים שנוצרו במוחכם כהכנה למימוש הבטחה להצלחה, ובכך להשכיחה. גם קולות חיצוניים יכולים להחליש ולרפות ידיים באופן עקיף ולעתים לא מודע. דיונים פנימיים ברוח של "למה לא?", פחדים, תהיות והצפת אמונות ישנות, גם הם יכולים להעלים הבטחות ברגע.
2. האתגר הפסיכולוגי - רווחים מפתים
רבים מהשינויים שאתם רוצים לבצע מושתתים על דפוסים והרגלים בלתי רצויים שמנהלים לכם כבר המון שנים את החיים. לכל דפוס כזה יש רווחים גדולים, אחרת הייתם מעיפים אותו מזמן מחייכם. היאחזות - מודעת או לא - ברווחים האלה, מרחיקה אתכם פעמים רבות ממימוש הבטחות.
3. האתגר החברתי - מוקד חיצוני
רבות מההבטחות שלכם אינן מתקבלות עצמאית אלא בהשפעת או בסיוע אחרים - הורים, חברים, פרסומות. אתם נוטים לאמץ הבטחות שיאפשרו לכם להתאים את עצמכם לדרישות הסביבה ולציפיות מכם. החלטות שאינן מעוגנות במוקד פנימי עמוק ומשמעותי, רעועות מלכתחילה, וקל לדחותן.
4. האתגר התפיסתי - איום על החופש האישי
הבטחות נתפסות כסוג של חוב, ומי מכם אוהב להיות חייב משהו למישהו? עצם ההחלטה להתחייב היא מגבלה המאיימת על החירות להחליט אחרת, ויש לה פוטנציאל לחבל במחויבות ואף להתנער ממנה.
5. האתגר התקופתי - עומס
רבות מההבטחות יושבות על הרצון להיות יותר! כל הזמן! יותר רזה, יותר יפה, יותר בריא, יותר עשיר, יותר חכם, יותר נחשב, יותר. הציפיה ליותר מייצרת עומס בלתי נסבל בעולמכם הצפוף בלאו הכי, וככל שגובר העומס, כך מצטמצמים הכושר לביצוע ואיכותו.
1. מהקל אל הקשה. דרגו את ההבטחות העומדות על הפרק מהקלה ועד הקשה ביותר למימוש, על פי הפרמטרים הבאים - עד כמה אתם באמת רוצים? תנאים אובייקטיביים וסובייקטיביים, זמינות ומשאבים. התחילו בהגשמת ההחלטות הקלות. האוחזים בשיטה זו מאמינים שכדאי להתחיל לחוות הצלחות קטנות ובכך להתחזק ולצבור משאבים פנימיים לטובת התמודדות עם אתגרים גדולים יותר.
2. מהקשה אל הקל. זהו הטיעון ההופכי המבוסס על ההנחה שאם תצליחו לממש את ההבטחה המאתגרת ביותר, תוכלו לתקתק בקלות את כל היתר.
3. ניתוח עומק. אם אתם נוטים לממש קודם הבטחות שוליות ולדחות החלטות אסטרטגיות משנה לשנה, מיינו את ההבטחות שלכם לאלה שמקדמות גם החלטות אחרות ומהוות מוקד הנעה משמעותי לכלל החיים, לעומת אלה שעומדות בפני עצמן ואינן בעלות השפעה רוחבית גורפת. זוהי חשיבה תוצאתית מקדמת שמחייבת מבט-על.
4. מיפוי פנימי. ערכו רשימה של הבטחות שלא קודמו, או שביצוען כשל לאורך השנים ושאלו לגביהן: מה היה בשליטתכם ומה לא? באשר לכל מה שלא היה בשליטתכם, שאלו את עצמכם בכנות - האם משהו אמור להשתנות הפעם? אם לא - שקלו לוותר. ובאשר למה שהיה ועדיין בשליטתכם – בררו עם עצמכם, שוב בכנות, הרי איש לא שומע אתכם, מדוע לא השלמתם את המשימה, ובסיום הבירור החליטו האם לנסות שוב או לוותר?
5. נחיצות השינוי. שאלו את עצמכם, האם אני צריך/חייב לממש את ההבטחה שנתתי לעצמי, או שאני רוצה/בוחר. ככל שהחיבור הרגשי-מנטלי שלכם למשימה גבוה יותר כך הסיכוי למימושה גדל. למשל - האם אני צריך להפסיק לעשן או - האם אני רוצה להפסיק לעשן?
6. הידוק ההבטחה. שתפו בהחלטתכם אנשים קרובים ובקשו את עצתם. במרבית המקרים תקבלו כך חיזוק להידוק ההחלטה וחישוק עצמי לביצוע. למשל - "מה אתם חושבים? אולי תוכלו להאיר לי צדדים נוספים? האם יש משהו שלא לקחתי בחשבון?
7. קיבוע ההחלטה. גייסו שותפים להבטחות/החלטות שלכם ולביצוען (רק אם מתאים להם), ותיהנו ממנגנון עידוד ותמיכה הדדיים. למשל - "מי מצטרף אלי לקבוצת כתיבה אינטואיטיבית בסתיו?"
8. התחייבות חיצונית. לעתים הבטחה לגורם חיצוני בעל עניין יוצרת מחויבות אישית כובלת וחזקה יותר מזו שאתם נוטלים על עצמכם. התחייבות חיצונית יכולה לחשק את האגו שלכם, והוא מצדו כבר יוציא לכם את הנשמה וידאג שתעמדו במשימה.
9. ולפעמים כדאי לשקול את עצתו של נפוליאון בונפרטה: "הדרך הטובה ביותר לקיים הבטחה היא לא להבטיח אותה."
צידה לדרך: היו טובים לעצמכם ובמקום הבטחות גדולות או רחבות או מעורפלות השקיעו בניסוח קונקרטי, פשוט, ברור, ורצוי מדיד של התוצאה הרצויה. המירו הבטחות גדולות בפעולות ובתוצאות קטנות, והעיקר, שימרו על אינטגריטי, אותו דחף פנימי מדייק שמחפש תמיד את השלמות בתחושת הגוף, הרגשות והמחשבות. אם שלושתם מסונכרנים, כל שנותר לכם הוא לבחור את הדרך הקלה ביותר למימוש עבורכם.
המאמר פורסם ב mako – כאן
"השנה אני מבטיח/ה לעצמי ש..." היא שבועה חגיגית העולה בכם בפרוץ כל שנה חדשה, לעיתים ברוב טקס וברוב עם, ובדרך כלל בשקט, בלי עדים, ומשמעותה התחייבות מרצון לשינוי מיטיב באחד או יותר מחמשת תחומי החיים המרכזיים – מערכות יחסים: משפחה, הורות, זוגיות / לימודים וקריירה / חברים ופנאי / איכות חיים וכסף / בריאות פיזית ונפשית.
התכוונתם לשינוי מיטיב בחייכם, אז איך יתכן שחוק פרטו (80/20) עובד גם פה? למה גם בנסיבות משמחות כאלה קשה לכם לעמוד במילה שנתתם לכם? ויותר מכך, על מה מתבססת תקוות השווא, שהשנה תצליחו ליישם את מה שכבר הבטחתם בעבר יותר מפעם אחת ולא קיימתם?
הסיבות לקושי עמוקות ומרתקות. הן כוללות חמישה אתגרים עיקריים:
1. האתגר הפיזיולוגי - קצרים במוח
כל הבטחה שלכם מתפזרת בין חלקים שונים במוח, ואלה מקושרים ביניהם דרך מיליארדי קשרים והסתעפויות של נוירונים. שינוי זעיר בחיבורים עשוי להחליש עד להעלים את מה שהבטחתם לעצמכם.
כך למשל, חווית כישלון קטנה בדרך עשויה לפגוע באיכות הקשרים שנוצרו במוחכם כהכנה למימוש הבטחה להצלחה, ובכך להשכיחה. גם קולות חיצוניים יכולים להחליש ולרפות ידיים באופן עקיף ולעתים לא מודע. דיונים פנימיים ברוח של "למה לא?", פחדים, תהיות והצפת אמונות ישנות, גם הם יכולים להעלים הבטחות ברגע.
2. האתגר הפסיכולוגי - רווחים מפתים
רבים מהשינויים שאתם רוצים לבצע מושתתים על דפוסים והרגלים בלתי רצויים שמנהלים לכם כבר המון שנים את החיים. לכל דפוס כזה יש רווחים גדולים, אחרת הייתם מעיפים אותו מזמן מחייכם. היאחזות - מודעת או לא - ברווחים האלה, מרחיקה אתכם פעמים רבות ממימוש הבטחות.
3. האתגר החברתי - מוקד חיצוני
רבות מההבטחות שלכם אינן מתקבלות עצמאית אלא בהשפעת או בסיוע אחרים - הורים, חברים, פרסומות. אתם נוטים לאמץ הבטחות שיאפשרו לכם להתאים את עצמכם לדרישות הסביבה ולציפיות מכם. החלטות שאינן מעוגנות במוקד פנימי עמוק ומשמעותי, רעועות מלכתחילה, וקל לדחותן.
4. האתגר התפיסתי - איום על החופש האישי
הבטחות נתפסות כסוג של חוב, ומי מכם אוהב להיות חייב משהו למישהו? עצם ההחלטה להתחייב היא מגבלה המאיימת על החירות להחליט אחרת, ויש לה פוטנציאל לחבל במחויבות ואף להתנער ממנה.
5. האתגר התקופתי - עומס
רבות מההבטחות יושבות על הרצון להיות יותר! כל הזמן! יותר רזה, יותר יפה, יותר בריא, יותר עשיר, יותר חכם, יותר נחשב, יותר. הציפיה ליותר מייצרת עומס בלתי נסבל בעולמכם הצפוף בלאו הכי, וככל שגובר העומס, כך מצטמצמים הכושר לביצוע ואיכותו.
* * *
עדיין רוצים להבטיח ולקיים? בוודאי. זה עוזר להתקדם בחיים, מחזק את תחושת המסוגלות ומגביר את הביטחון העצמי. אז מה עושים? הנה כמה דרכים, האחרונה חביבה עלי במיוחד:1. מהקל אל הקשה. דרגו את ההבטחות העומדות על הפרק מהקלה ועד הקשה ביותר למימוש, על פי הפרמטרים הבאים - עד כמה אתם באמת רוצים? תנאים אובייקטיביים וסובייקטיביים, זמינות ומשאבים. התחילו בהגשמת ההחלטות הקלות. האוחזים בשיטה זו מאמינים שכדאי להתחיל לחוות הצלחות קטנות ובכך להתחזק ולצבור משאבים פנימיים לטובת התמודדות עם אתגרים גדולים יותר.
2. מהקשה אל הקל. זהו הטיעון ההופכי המבוסס על ההנחה שאם תצליחו לממש את ההבטחה המאתגרת ביותר, תוכלו לתקתק בקלות את כל היתר.
3. ניתוח עומק. אם אתם נוטים לממש קודם הבטחות שוליות ולדחות החלטות אסטרטגיות משנה לשנה, מיינו את ההבטחות שלכם לאלה שמקדמות גם החלטות אחרות ומהוות מוקד הנעה משמעותי לכלל החיים, לעומת אלה שעומדות בפני עצמן ואינן בעלות השפעה רוחבית גורפת. זוהי חשיבה תוצאתית מקדמת שמחייבת מבט-על.
4. מיפוי פנימי. ערכו רשימה של הבטחות שלא קודמו, או שביצוען כשל לאורך השנים ושאלו לגביהן: מה היה בשליטתכם ומה לא? באשר לכל מה שלא היה בשליטתכם, שאלו את עצמכם בכנות - האם משהו אמור להשתנות הפעם? אם לא - שקלו לוותר. ובאשר למה שהיה ועדיין בשליטתכם – בררו עם עצמכם, שוב בכנות, הרי איש לא שומע אתכם, מדוע לא השלמתם את המשימה, ובסיום הבירור החליטו האם לנסות שוב או לוותר?
5. נחיצות השינוי. שאלו את עצמכם, האם אני צריך/חייב לממש את ההבטחה שנתתי לעצמי, או שאני רוצה/בוחר. ככל שהחיבור הרגשי-מנטלי שלכם למשימה גבוה יותר כך הסיכוי למימושה גדל. למשל - האם אני צריך להפסיק לעשן או - האם אני רוצה להפסיק לעשן?
6. הידוק ההבטחה. שתפו בהחלטתכם אנשים קרובים ובקשו את עצתם. במרבית המקרים תקבלו כך חיזוק להידוק ההחלטה וחישוק עצמי לביצוע. למשל - "מה אתם חושבים? אולי תוכלו להאיר לי צדדים נוספים? האם יש משהו שלא לקחתי בחשבון?
7. קיבוע ההחלטה. גייסו שותפים להבטחות/החלטות שלכם ולביצוען (רק אם מתאים להם), ותיהנו ממנגנון עידוד ותמיכה הדדיים. למשל - "מי מצטרף אלי לקבוצת כתיבה אינטואיטיבית בסתיו?"
8. התחייבות חיצונית. לעתים הבטחה לגורם חיצוני בעל עניין יוצרת מחויבות אישית כובלת וחזקה יותר מזו שאתם נוטלים על עצמכם. התחייבות חיצונית יכולה לחשק את האגו שלכם, והוא מצדו כבר יוציא לכם את הנשמה וידאג שתעמדו במשימה.
9. ולפעמים כדאי לשקול את עצתו של נפוליאון בונפרטה: "הדרך הטובה ביותר לקיים הבטחה היא לא להבטיח אותה."
צידה לדרך: היו טובים לעצמכם ובמקום הבטחות גדולות או רחבות או מעורפלות השקיעו בניסוח קונקרטי, פשוט, ברור, ורצוי מדיד של התוצאה הרצויה. המירו הבטחות גדולות בפעולות ובתוצאות קטנות, והעיקר, שימרו על אינטגריטי, אותו דחף פנימי מדייק שמחפש תמיד את השלמות בתחושת הגוף, הרגשות והמחשבות. אם שלושתם מסונכרנים, כל שנותר לכם הוא לבחור את הדרך הקלה ביותר למימוש עבורכם.
המאמר פורסם ב mako – כאן
