החיים הם לא קלים. הם פשוטים, אם מבינים איך לפעול בתוך מציאות קיימת, אלא שזו לעתים יוצאת מגבולות השליטה שלנו בצורה קיצונית. בימים כתיקונם הייתי אומרת שאנו עוברים תקופה 'מאתגרת'. ימים אלה ממש לא כתיקונם, התקופה קשה! והקושי מולו אנו והנעזרים בנו מתמודדים, הוא אמתי, מתמשך, ונגוע באי ודאות מטלטלת בכל מישורי החיים.
גם אם חשבתי להתעלם לגמרי מהמצב כי נמאס לדבר על קורונה, אין לי ברירה כי כל מיומנות חיים שבה נעסוק בזמן הזה... תתרחש במרחב המוזר והלא מוכר בו כולנו מתנהלים מותשים, מודאגים, מתוחים, וחסרי אונים.
אז חיפשתי מיומנות אחת שניתן לחזק מבפנים. כזו שבכוחה לסייע לנעזרים בנו לעבור בשפיות את הזמן הזה ולהפגין חוסן ועמידות מנטליים בכל התחומים. ומכיוון שבימים כתיקונם אני ניגשת אוטומטית ל- Doing ושואלת "מה צריך לעשות, כדי...", החלטתי לאתר הפעם דווקא "מה לא כדאי לעשות? ממה להימנע? להפחית? איפה אפשר לעמעם את הדימר?", כי בינינו, עשייה אקטיבית קבועה בעת עייפות כה רבה, היא מותרות.
בשבועות האחרונים אספתי מבוגרים שלנו את עיקר ההתמודדויות מולן הם ניצבים בקואצ'יה/קליניקה שלהם, אליהן הוספתי קשיים של מתאמנים שלי, ולאחר עיבוד הנתונים מצאתי את שחיפשתי - מיומנות חיים אחת הפוכה ומרתקת שמיושמת כל-כולה בתרגול "אי-עשייה".
איפוק!
עצירה מודעת של משהו שבשליטתי ואשר ביכולתי לעשות עכשיו (הגדרה מאחדת אסכולות, שלי) או, ריסון עצמי, הימנעות מפעולה; הבלגה (הגדרה מילונית).
הצפה, אבחון ותרגול של מיומנות האיפוק עשויים לסייע לנעזרים בכם, שחשים לאחרונה יותר מאי פעם, ש"אינם יכולים יותר", ו"אין להם אויר". לשם כך הנה לפניכם שבע שאלות חקירה ועוד טכניקת אימון קסומה אחת:
1. איפה נמצא האיפוק?
האיפוק שוכן בכל שלושת המישורים, המהווים את מכלול התודעה האנושית:
- איפוק במעשים. אני מחזיק את עצמי, לא לאכול, לא ללכת, לא להגיד...
- איפוק במחשבות. לא רוצה לחשוב על זה!
- איפוק ברגשות. זה כבר אתגר למקצוענים.
מעניין לבחון ביחד עם המתאמן/מטופל - באיזה מישור קל לו יותר להתאפק ובאיזה פחות, במטרה לאתר את הערוצים שזמינים יותר לתרגול ויכולים לייצר תוצאה מהירה וטובה יותר בזמן קצר. (בתקופה זו ההקלה חייבת להגיע מהר ככל האפשר).
2. האם איפוק מולד או נרכש?
מבט חטוף על ילדים רכים מבהיר מיד שמיומנות האיפוק איננה מולדת. ייתכן ונמצא נטייה גנטית ליותר או פחות שליטה עצמית, אך בכל הנוגע לאיפוק, תינוק לא יחשוב פעמיים לפני שידחוף לראשונה את ידו לעוגה משוקולד, לאש בוערת או ללועו של כלב נשכני.
האיפוק מופיע ומשתכלל בד בבד עם למידה חברתית מתגמלת - הרווחים שמוענקים למתאפקים בדמות אהבה, הערכה, הצלחה, השתלבות... מחזקים את הרצון להמשיך ולפתח עוד ועוד את המיומנות הזו.
3. למה איפוק קיים בכלל?
בעולם של משאבים מוגבלים איפוק נדמה דווקא כעקרון פעולה לא פרקטי. בקיומם של משאבים מוגבלים ואגו מפותח נכון היה דווקא לא להתאפק שהרי כל אחד חייב להילחם על שלו ולגרוף כמה שיותר לחזקתו על מנת לשרוד.
4. אז למה אנחנו מתאפקים?
זה מעניין. איפוק אינו מתנגש בהישרדות. הוא תומך בה. מיום שאנו עומדים על דעתנו אנו מבינים שקיומנו תלוי בהיותנו חלק מקהילה ואם לא נותיר משאבים לאחרים לא נוכל להתקיים בעצמנו. יש היסטוריונים הגורסים שהפטנט הזה הוא שהבטיח להומו ספיאנס את הבכורה בשרשרת המזון. על כן, בחושים הקמאיים ביותר אנו יודעים שקיומנו תלוי בכולם.
לא במקרה התאפקות נחשבת למעלה נעלה בכל הדתות והזרמים, בתבונת הפילוסופיה ובמדעי ההתנהגות. במילים אחרות, הקולקטיב האנושי תלוי במידת האיפוק האישית והקבוצתית ולמעשה, אין יחסי גומלין ללא איפוק. בחנו את תקפות הטענה הזו במישורי מערכות היחסים שלכם: הורות, זוגיות, מקום העבודה, ואפילו מול חיות המחמד והצמחים שאתם מטפחים.
5. האם איפוק הוא טוב או רע?
לקולקטיב זה טוב. אפילו חיוני. ולפרט? מחקרי עומק שנערכו על ילדים מגיל צעיר ועד לבגרותם מצאו כי ילדים שהיו מיומנים באיפוק בצעירותם הפכו לאנשים מצליחים יותר כמעט בכל קנה מידה. מחקרים אחרים מצאו כי לעולם לא מאוחר להתחיל לאמן את שריר האיפוק. הרי לכם חדשות טובות.
6. איך מפתחים איפוק?
- איפוק במעשים זה עניין של תרגול במשך 100 ימים רצופים עד שהוא הופך לטבע שני ולא דורש מאמץ רב.
- איפוק במחשבות זה קל! המוח שלכם יכול לחשוב רק על דבר אחד בכל רגע נתון. לא מאמינים? נסו לפתור משוואה בנעלם אחד ולהרכיב רשימה לסופר בעת ובעונה אחת. אאוץ'! על כן כדי להתאפק במחשבות, צריך רק לרצות להחליף אותן באחרות, אבל באמת.
- איפוק ברגשות אינו אפשרי, אלא רק בדרך ההמרה של הרגש למחשבות או למעשים... ושם כבר ראינו מה עושים.
7. האם זה מסוכן? אפשר להתפוצץ?
חוששים שאיפוק/ריסון במקום פעולה עשוי להצמיח תופעות לוואי גופניות ואחרות? זה נכון כמו בכל תחום אחר, אם לא יודעים גבולות. איפוק במהות הוא החלטה תבונית הנבחנת על פי התוצאה המבוקשת שהיא בעצמה מקור לאנרגיה זמינה, כך שהתועלת המופקת מהווה פיצוי נאות לאיפוק... ויש שיגידו בכלל, שיש עונג גדול בהתאפקות!
והקסם שבאומנות ההתאפקות מגיע לקליניקה/קואצ'יה שלכם דווקא ממקור לא צפוי... מוכנים?
שאלו את הנעזרים בכם שאלה אחת
'מהם הדברים שעבורם כדאי להתאפק, בעיניך?' מנו שלושה עד חמישה דברים כאלה.
עכשיו הביטו בהם מקרוב ותגלו כיצד נחשף סולם הערכים של המתאמן/מטופל - רשימה מתועדפת של כל אותם דברים שבעבורם או בשמם, הוא מוכן לעשות הכול כדי... לא לעשות!
* נסו על עצמכם תחילה... זה מעניין!
גם אם חשבתי להתעלם לגמרי מהמצב כי נמאס לדבר על קורונה, אין לי ברירה כי כל מיומנות חיים שבה נעסוק בזמן הזה... תתרחש במרחב המוזר והלא מוכר בו כולנו מתנהלים מותשים, מודאגים, מתוחים, וחסרי אונים.
אז חיפשתי מיומנות אחת שניתן לחזק מבפנים. כזו שבכוחה לסייע לנעזרים בנו לעבור בשפיות את הזמן הזה ולהפגין חוסן ועמידות מנטליים בכל התחומים. ומכיוון שבימים כתיקונם אני ניגשת אוטומטית ל- Doing ושואלת "מה צריך לעשות, כדי...", החלטתי לאתר הפעם דווקא "מה לא כדאי לעשות? ממה להימנע? להפחית? איפה אפשר לעמעם את הדימר?", כי בינינו, עשייה אקטיבית קבועה בעת עייפות כה רבה, היא מותרות.
בשבועות האחרונים אספתי מבוגרים שלנו את עיקר ההתמודדויות מולן הם ניצבים בקואצ'יה/קליניקה שלהם, אליהן הוספתי קשיים של מתאמנים שלי, ולאחר עיבוד הנתונים מצאתי את שחיפשתי - מיומנות חיים אחת הפוכה ומרתקת שמיושמת כל-כולה בתרגול "אי-עשייה".
איפוק!
עצירה מודעת של משהו שבשליטתי ואשר ביכולתי לעשות עכשיו (הגדרה מאחדת אסכולות, שלי) או, ריסון עצמי, הימנעות מפעולה; הבלגה (הגדרה מילונית).
הצפה, אבחון ותרגול של מיומנות האיפוק עשויים לסייע לנעזרים בכם, שחשים לאחרונה יותר מאי פעם, ש"אינם יכולים יותר", ו"אין להם אויר". לשם כך הנה לפניכם שבע שאלות חקירה ועוד טכניקת אימון קסומה אחת:
1. איפה נמצא האיפוק?
האיפוק שוכן בכל שלושת המישורים, המהווים את מכלול התודעה האנושית:
- איפוק במעשים. אני מחזיק את עצמי, לא לאכול, לא ללכת, לא להגיד...
- איפוק במחשבות. לא רוצה לחשוב על זה!
- איפוק ברגשות. זה כבר אתגר למקצוענים.
מעניין לבחון ביחד עם המתאמן/מטופל - באיזה מישור קל לו יותר להתאפק ובאיזה פחות, במטרה לאתר את הערוצים שזמינים יותר לתרגול ויכולים לייצר תוצאה מהירה וטובה יותר בזמן קצר. (בתקופה זו ההקלה חייבת להגיע מהר ככל האפשר).
2. האם איפוק מולד או נרכש?
מבט חטוף על ילדים רכים מבהיר מיד שמיומנות האיפוק איננה מולדת. ייתכן ונמצא נטייה גנטית ליותר או פחות שליטה עצמית, אך בכל הנוגע לאיפוק, תינוק לא יחשוב פעמיים לפני שידחוף לראשונה את ידו לעוגה משוקולד, לאש בוערת או ללועו של כלב נשכני.
האיפוק מופיע ומשתכלל בד בבד עם למידה חברתית מתגמלת - הרווחים שמוענקים למתאפקים בדמות אהבה, הערכה, הצלחה, השתלבות... מחזקים את הרצון להמשיך ולפתח עוד ועוד את המיומנות הזו.
3. למה איפוק קיים בכלל?
בעולם של משאבים מוגבלים איפוק נדמה דווקא כעקרון פעולה לא פרקטי. בקיומם של משאבים מוגבלים ואגו מפותח נכון היה דווקא לא להתאפק שהרי כל אחד חייב להילחם על שלו ולגרוף כמה שיותר לחזקתו על מנת לשרוד.
4. אז למה אנחנו מתאפקים?
זה מעניין. איפוק אינו מתנגש בהישרדות. הוא תומך בה. מיום שאנו עומדים על דעתנו אנו מבינים שקיומנו תלוי בהיותנו חלק מקהילה ואם לא נותיר משאבים לאחרים לא נוכל להתקיים בעצמנו. יש היסטוריונים הגורסים שהפטנט הזה הוא שהבטיח להומו ספיאנס את הבכורה בשרשרת המזון. על כן, בחושים הקמאיים ביותר אנו יודעים שקיומנו תלוי בכולם.
לא במקרה התאפקות נחשבת למעלה נעלה בכל הדתות והזרמים, בתבונת הפילוסופיה ובמדעי ההתנהגות. במילים אחרות, הקולקטיב האנושי תלוי במידת האיפוק האישית והקבוצתית ולמעשה, אין יחסי גומלין ללא איפוק. בחנו את תקפות הטענה הזו במישורי מערכות היחסים שלכם: הורות, זוגיות, מקום העבודה, ואפילו מול חיות המחמד והצמחים שאתם מטפחים.
5. האם איפוק הוא טוב או רע?
לקולקטיב זה טוב. אפילו חיוני. ולפרט? מחקרי עומק שנערכו על ילדים מגיל צעיר ועד לבגרותם מצאו כי ילדים שהיו מיומנים באיפוק בצעירותם הפכו לאנשים מצליחים יותר כמעט בכל קנה מידה. מחקרים אחרים מצאו כי לעולם לא מאוחר להתחיל לאמן את שריר האיפוק. הרי לכם חדשות טובות.
6. איך מפתחים איפוק?
- איפוק במעשים זה עניין של תרגול במשך 100 ימים רצופים עד שהוא הופך לטבע שני ולא דורש מאמץ רב.
- איפוק במחשבות זה קל! המוח שלכם יכול לחשוב רק על דבר אחד בכל רגע נתון. לא מאמינים? נסו לפתור משוואה בנעלם אחד ולהרכיב רשימה לסופר בעת ובעונה אחת. אאוץ'! על כן כדי להתאפק במחשבות, צריך רק לרצות להחליף אותן באחרות, אבל באמת.
- איפוק ברגשות אינו אפשרי, אלא רק בדרך ההמרה של הרגש למחשבות או למעשים... ושם כבר ראינו מה עושים.
7. האם זה מסוכן? אפשר להתפוצץ?
חוששים שאיפוק/ריסון במקום פעולה עשוי להצמיח תופעות לוואי גופניות ואחרות? זה נכון כמו בכל תחום אחר, אם לא יודעים גבולות. איפוק במהות הוא החלטה תבונית הנבחנת על פי התוצאה המבוקשת שהיא בעצמה מקור לאנרגיה זמינה, כך שהתועלת המופקת מהווה פיצוי נאות לאיפוק... ויש שיגידו בכלל, שיש עונג גדול בהתאפקות!
והקסם שבאומנות ההתאפקות מגיע לקליניקה/קואצ'יה שלכם דווקא ממקור לא צפוי... מוכנים?
שאלו את הנעזרים בכם שאלה אחת
'מהם הדברים שעבורם כדאי להתאפק, בעיניך?' מנו שלושה עד חמישה דברים כאלה.
עכשיו הביטו בהם מקרוב ותגלו כיצד נחשף סולם הערכים של המתאמן/מטופל - רשימה מתועדפת של כל אותם דברים שבעבורם או בשמם, הוא מוכן לעשות הכול כדי... לא לעשות!
* נסו על עצמכם תחילה... זה מעניין!
