בראשית דרכי כמאמן, עברתי אימון ממושך וטלפוני אצל מאמנת נפלאה אשר הסבה את תשומת ליבי לכך שבניגוד לנהוג בצבא, אצלי, הנושאים, בוודאי הכתובים, מחולקים לחמש. הרהור ממושך בנושא הוליד את מודל האימון 5:5. המודל משמש עבורי "כמצפן" ומאפשר לי לבחון, בכל שלב, עם המתאמן היכן אנו נמצאים בכל אחד מחמשת המרכיבים באימון. 1:5 אלו "חושים" מופעלים בתהליך האימון?
חוש הראיה - ממקם אותנו במרחב ויוצר קשר עין וקשר אנושי בין המתאמן למאמן. חוש זה מאפשר למאמן לאבחן את שפת הגוף של המתאמן ולאתר מצבים של אי נוחות, חוסר שקט, אי שביעות רצון ולחילופין, פתיחות וקשב. המתאמן בתורו, מאתר ומגיב לאיתותים מודעים ובלתי רצוניים של המאמן המעידים על מידת ביטחונו, מעורבותו ותשומת הלב שלו.חוש השמיעה - וההקשבה הפעילה הנובעת ממנו הוא הכלי החשוב ביותר באימון. ההקשבה הפעילה של המאמן, ההתמקדות המוחלטת במתאמן, ההקשבה הפנימית של המאמן ומאמציו לנטרל הפרעות אצלו העלולות להסיח דעתו מן התהליך, איתור ואבחון רעשים של חוסר ביטחון ותקיעות- כל אלה מהווים את הבסיס ליצירת תובנות חדשות, לבחינת רעיונות שונים, ליציאה מן המסגרת, לנטילת סיכונים מחושבים כתנאי לפריצות דרך.חוש הטעם - אינו מופעל על מזונות אלא על רעיונות ותהליכים - לבחון כיצד "זה מרגיש על הלשון". חוש הטעם משמש את המאמן לראות האם המתאמן גלוי, פתוח וקשוב ואת המתאמן להרגיש כיצד הוא חי ומתמודד עם הרעיונות והגירויים הנוצרים בתהליך.חוש הריח - משמש לאבחון הסיטואציה והמתרחש בתוכה , בבחינת זה "מריח טוב או לא". האם ישנה כימיה המעודדת אמון, אמפטיה ופתיחות. האם התהליך מתקדם בצורה המשרתת את ערכיו של המתאמן.חוש המישוש, החוש העתיק מכולם, בא לידי ביטוי כאמפטיה, ביכולת של המאמן לחבק, להבין ולהכיל את המתאמן בכל המצבים. חוש המימוש הוא היכולת של המתאמן לבטוח במאמן, ביכולות שלו ולהתמסר לתהליך האמור להובילו להתקדמות ולהצלחה.הצלחתו של תהליך האימון מותנית בפתיחות רגשית וקוגניטיבית לשינויים, בהימנעות מהדבקת תוויות על התהליך עוד בטרם הבשיל והתקדם. הצורך להיפטר מן ההרגל המעכב של "הייתי שם כבר", "ראיתי, שמעתי, טעמתי והתנסיתי בכל". ההרגל שלנו לקלוט בחושינו את רק את מה שאנחנו מכירים, מזהים, חיים בנוחות עימו. בכל תהליך אימון יהיה מינון שונה, או הדגש אחר לשימוש בחושים. זאת בהתאם לאופי הקשר ולייחודם של המאמן והמתאמן. ישנו אימון שבו יודגש חוש הראייה, יוצגו מצגות, טבלאות ומשימות. אימון אחר, כאימון טלפוני יבליט את יכולת השמיעה וההקשבה המוקפדת. ישנם מתאמנים הזקוקים למנה גדושה של חוש המישוש-חיבוק ואילו אחרים, שכלתניים ומשימתיים יותר ידרשו לחוש ריח מוגבר. אין התקדמות באימון ללא בחינת רעיונות, ניסיון של המתאמן וגם המאמן לפרוץ גבולות מוכרים וזה מניע את חוש הטעם.-ההתנסות במזון רעיוני ורגשי חדש ולא עוד הסתפקות באותם מאכלים מוכרים.2:5 היכן נמצא המתאמן במעגל החיים?
מתאמנים מגיעים לאימון בשלב התפתחות מסוים עמו הם מסכינים, או שאותו דוחים. שאיפותיהם מקובעות באותו שלב , פורחות הרחק לשלב התפתחות עתידי או נסוגות לשלב התפתחות מוקדם יותר. באימון אנחנו מקבלים באהבה את המתאמן בשלב החיים שבו הוא נמצא ומנסים לאתר מה הוא "סוחב" אתו משלבי התפתחות קודמים, מבחינת תוצאות, הצלחות, כישלונות, ערכים, שאיפות. אנחנו בוחנים לאיזה שלב התפתחות הוא מכוון את שאיפותיו ובאלו כלים, המתאימים לאיזה שלב הוא נוהג כדי להגיע לשם. האם מדובר בחוסר האונים והתלותיות של התינוק - ילד . בהיעדר הסבלנות וריבוי האלטרנטיבות המבלבל של הנער המתבגר, בבגרות המפוקחת מידי, אפילו הסקפטית של המבוגר, בבשלות הסוגרת אופציות מסוימות ופותחת אחרות, או בגישה המשלימה לעיתים מתייאשת ופעמים המקבלת והמחבקת - של הזקנה.באימון נבחנת ההתאמה של משאביו של המתאמן לשלב החיים שבו הוא נמצא ולשאיפותיו, מאותרים פערים וחסרים. המאמן מכוון התייחסותו לשלב ההתפתחות של המתאמן ולכליו ולהתמודד עם המציאות. ההתייחסות לבוגר אינה דומה למתאמן בעל דפוס ילדותי והמתאמן הדוהר לזקנה מוקדמת מידי מבחינת שאיפותיו אינו דומה למתאמן להוט שכל עולם האפשרויות נפרס בפניו.3:5 ממה "מורכב" המתאמן ומה מניע אותו?
מדובר באיתור האיזון וסדר העדיפויות של האדם השלם. מה הם ערכיו, העקרונות אשר מניעים אותו ומסבירים את הצלחתו או היעדר הצלחתו מול הסביבה? למה מכוון חזונו? מה הוא הפאזל המרכיב אותו? מה מקור המשאבים והתמיכות שלו? ממה הוא שואב כוח ועוצמה? מי ומה נמצאים ב"פינה" שלו? היכן נדרשים לו השלמות וחיזוקים? באיזה תחום הוא מרגיש חסר ולא מאוזן? האדם השלם שואף לחיות באיזון, אם גם לא בהכרח בנקודת זמן מסוימת בחמשת התחומים הבאים: האישי - התפתחות אישית, למידה, קידום אישי, יצירתיות. המשפחתי - אותו קן של שייכות, המשכיות, נתינה וקבלה, אהבה ותמיכה. החברתי - המעגל האוהד, מספק ההכרה וההערכה, אותה רשת של אנשים משמעותיים מחוץ למעגל המשפחתי. המקצועי - שאיפות מקצועיות, קריירה, פוליטיקה, קידום, ביטחון כלכלי, הכרה מקצועית. הרוחני - תפיסת העולם, הממד הפילוסופי או הדתי המכוון את חייו, משמעות החיים.4:5 מה שואף המתאמן להשיג מן האימון?
להצבת המתווה האסטרטגי של חייו - הייעוד והחזון? מהו הייעוד שלו - אותו "נעלם" משמעותי המסביר לו את סיבת קיומו? האם החזון שלו רחוק ושונה ממציאות חייו, או אפשר והוא כבר באזור החזון שלו ושאיפתו היא בשינויים ושיפורים אשר "יעגלו" חזון זה ויהפכוהו למושלם יותר.להגדרת המטרות שעליו להשיג כדי לממש חזון זה? מה נדרש ממנו להשיג מבחינת תוצאות אסטרטגיות אשר יקרב אותו למימוש אותו חזון.לאפיון ערכיו וחסמיו - העקרונות המניעים אותו ואלו שהוא מפעיל מול הסביבה כדי להשיג את מטרותיו? להבהרה כיצד ערכים אלה מקדמים, או אולי חוסמים ומעכבים אותו.להגדרת התחומים שבהם עליו לפעול כדי להתקדם לקראת מטרותיו לפי סדר עדיפות, חשיבות וניצול מכסימלי של עוצמות ומשאבים. לבניית תכנית פעולה מוגדרת ביעדים ותוצאות אשר ישמשו אבני הצלחה ברורות להתקדמות.5:5 מה אומרות ידי המתאמן על תשוקתו לממש את ציפיותיו?
כמה תשוקה באמת יש למתאמן לממש ציפיותיו? עד כמה מעידות ידיו על תשוקה זו? האם הוא מצביע באצבע אחת לכיוון המטרה ומתמקד בה ורק בה. האם אגודלו פונה מעלה כסימן של אופטימיות וביטחון שיגבר על כל המכשולים או שמוט מטה כביטוי של כישלון וויתור?האם האגודל והאצבע מציירות עיגול שאומר, כן יהיה בסדר. למרות הכול. ומה באשר לסימן ה- V - הזועק ניצחתי והגעתי לאן שרציתי. האם הוא מצליב אצבעותיו בתקווה שכוח עליון יקדם אותו לקראת מטרתו, וכוח עליון זה אחראי בעיניו להצלחותיו וכישלונותיו. האם הוא מסמן באצבעותיו את סימן "הפיגה" – ומתריס כי יצליח למרות הכול . היד הפרושה לתפוס ולהשיג. היד הקמוצה - ביטוי להתנגדות פנימית ולמאבק. כף היד הפתוחה וקעורה המסמנת הזמנה או בקשה לסבלנות או זקורה וזקופה ומסמנת דחייה. הסימן המבקש Time out - לפסק זמן למחשבה ולהיערכות, האגרוף הקמוץ המפגין עוצמה ונחישות למאבק. מחיאת הכפיים לביטוי הערכה עצמית ולאחר. אז מה אומרות הידיים שלו?
חוש הראיה - ממקם אותנו במרחב ויוצר קשר עין וקשר אנושי בין המתאמן למאמן. חוש זה מאפשר למאמן לאבחן את שפת הגוף של המתאמן ולאתר מצבים של אי נוחות, חוסר שקט, אי שביעות רצון ולחילופין, פתיחות וקשב. המתאמן בתורו, מאתר ומגיב לאיתותים מודעים ובלתי רצוניים של המאמן המעידים על מידת ביטחונו, מעורבותו ותשומת הלב שלו.חוש השמיעה - וההקשבה הפעילה הנובעת ממנו הוא הכלי החשוב ביותר באימון. ההקשבה הפעילה של המאמן, ההתמקדות המוחלטת במתאמן, ההקשבה הפנימית של המאמן ומאמציו לנטרל הפרעות אצלו העלולות להסיח דעתו מן התהליך, איתור ואבחון רעשים של חוסר ביטחון ותקיעות- כל אלה מהווים את הבסיס ליצירת תובנות חדשות, לבחינת רעיונות שונים, ליציאה מן המסגרת, לנטילת סיכונים מחושבים כתנאי לפריצות דרך.חוש הטעם - אינו מופעל על מזונות אלא על רעיונות ותהליכים - לבחון כיצד "זה מרגיש על הלשון". חוש הטעם משמש את המאמן לראות האם המתאמן גלוי, פתוח וקשוב ואת המתאמן להרגיש כיצד הוא חי ומתמודד עם הרעיונות והגירויים הנוצרים בתהליך.חוש הריח - משמש לאבחון הסיטואציה והמתרחש בתוכה , בבחינת זה "מריח טוב או לא". האם ישנה כימיה המעודדת אמון, אמפטיה ופתיחות. האם התהליך מתקדם בצורה המשרתת את ערכיו של המתאמן.חוש המישוש, החוש העתיק מכולם, בא לידי ביטוי כאמפטיה, ביכולת של המאמן לחבק, להבין ולהכיל את המתאמן בכל המצבים. חוש המימוש הוא היכולת של המתאמן לבטוח במאמן, ביכולות שלו ולהתמסר לתהליך האמור להובילו להתקדמות ולהצלחה.הצלחתו של תהליך האימון מותנית בפתיחות רגשית וקוגניטיבית לשינויים, בהימנעות מהדבקת תוויות על התהליך עוד בטרם הבשיל והתקדם. הצורך להיפטר מן ההרגל המעכב של "הייתי שם כבר", "ראיתי, שמעתי, טעמתי והתנסיתי בכל". ההרגל שלנו לקלוט בחושינו את רק את מה שאנחנו מכירים, מזהים, חיים בנוחות עימו. בכל תהליך אימון יהיה מינון שונה, או הדגש אחר לשימוש בחושים. זאת בהתאם לאופי הקשר ולייחודם של המאמן והמתאמן. ישנו אימון שבו יודגש חוש הראייה, יוצגו מצגות, טבלאות ומשימות. אימון אחר, כאימון טלפוני יבליט את יכולת השמיעה וההקשבה המוקפדת. ישנם מתאמנים הזקוקים למנה גדושה של חוש המישוש-חיבוק ואילו אחרים, שכלתניים ומשימתיים יותר ידרשו לחוש ריח מוגבר. אין התקדמות באימון ללא בחינת רעיונות, ניסיון של המתאמן וגם המאמן לפרוץ גבולות מוכרים וזה מניע את חוש הטעם.-ההתנסות במזון רעיוני ורגשי חדש ולא עוד הסתפקות באותם מאכלים מוכרים.2:5 היכן נמצא המתאמן במעגל החיים?
מתאמנים מגיעים לאימון בשלב התפתחות מסוים עמו הם מסכינים, או שאותו דוחים. שאיפותיהם מקובעות באותו שלב , פורחות הרחק לשלב התפתחות עתידי או נסוגות לשלב התפתחות מוקדם יותר. באימון אנחנו מקבלים באהבה את המתאמן בשלב החיים שבו הוא נמצא ומנסים לאתר מה הוא "סוחב" אתו משלבי התפתחות קודמים, מבחינת תוצאות, הצלחות, כישלונות, ערכים, שאיפות. אנחנו בוחנים לאיזה שלב התפתחות הוא מכוון את שאיפותיו ובאלו כלים, המתאימים לאיזה שלב הוא נוהג כדי להגיע לשם. האם מדובר בחוסר האונים והתלותיות של התינוק - ילד . בהיעדר הסבלנות וריבוי האלטרנטיבות המבלבל של הנער המתבגר, בבגרות המפוקחת מידי, אפילו הסקפטית של המבוגר, בבשלות הסוגרת אופציות מסוימות ופותחת אחרות, או בגישה המשלימה לעיתים מתייאשת ופעמים המקבלת והמחבקת - של הזקנה.באימון נבחנת ההתאמה של משאביו של המתאמן לשלב החיים שבו הוא נמצא ולשאיפותיו, מאותרים פערים וחסרים. המאמן מכוון התייחסותו לשלב ההתפתחות של המתאמן ולכליו ולהתמודד עם המציאות. ההתייחסות לבוגר אינה דומה למתאמן בעל דפוס ילדותי והמתאמן הדוהר לזקנה מוקדמת מידי מבחינת שאיפותיו אינו דומה למתאמן להוט שכל עולם האפשרויות נפרס בפניו.3:5 ממה "מורכב" המתאמן ומה מניע אותו?
מדובר באיתור האיזון וסדר העדיפויות של האדם השלם. מה הם ערכיו, העקרונות אשר מניעים אותו ומסבירים את הצלחתו או היעדר הצלחתו מול הסביבה? למה מכוון חזונו? מה הוא הפאזל המרכיב אותו? מה מקור המשאבים והתמיכות שלו? ממה הוא שואב כוח ועוצמה? מי ומה נמצאים ב"פינה" שלו? היכן נדרשים לו השלמות וחיזוקים? באיזה תחום הוא מרגיש חסר ולא מאוזן? האדם השלם שואף לחיות באיזון, אם גם לא בהכרח בנקודת זמן מסוימת בחמשת התחומים הבאים: האישי - התפתחות אישית, למידה, קידום אישי, יצירתיות. המשפחתי - אותו קן של שייכות, המשכיות, נתינה וקבלה, אהבה ותמיכה. החברתי - המעגל האוהד, מספק ההכרה וההערכה, אותה רשת של אנשים משמעותיים מחוץ למעגל המשפחתי. המקצועי - שאיפות מקצועיות, קריירה, פוליטיקה, קידום, ביטחון כלכלי, הכרה מקצועית. הרוחני - תפיסת העולם, הממד הפילוסופי או הדתי המכוון את חייו, משמעות החיים.4:5 מה שואף המתאמן להשיג מן האימון?
להצבת המתווה האסטרטגי של חייו - הייעוד והחזון? מהו הייעוד שלו - אותו "נעלם" משמעותי המסביר לו את סיבת קיומו? האם החזון שלו רחוק ושונה ממציאות חייו, או אפשר והוא כבר באזור החזון שלו ושאיפתו היא בשינויים ושיפורים אשר "יעגלו" חזון זה ויהפכוהו למושלם יותר.להגדרת המטרות שעליו להשיג כדי לממש חזון זה? מה נדרש ממנו להשיג מבחינת תוצאות אסטרטגיות אשר יקרב אותו למימוש אותו חזון.לאפיון ערכיו וחסמיו - העקרונות המניעים אותו ואלו שהוא מפעיל מול הסביבה כדי להשיג את מטרותיו? להבהרה כיצד ערכים אלה מקדמים, או אולי חוסמים ומעכבים אותו.להגדרת התחומים שבהם עליו לפעול כדי להתקדם לקראת מטרותיו לפי סדר עדיפות, חשיבות וניצול מכסימלי של עוצמות ומשאבים. לבניית תכנית פעולה מוגדרת ביעדים ותוצאות אשר ישמשו אבני הצלחה ברורות להתקדמות.5:5 מה אומרות ידי המתאמן על תשוקתו לממש את ציפיותיו?
כמה תשוקה באמת יש למתאמן לממש ציפיותיו? עד כמה מעידות ידיו על תשוקה זו? האם הוא מצביע באצבע אחת לכיוון המטרה ומתמקד בה ורק בה. האם אגודלו פונה מעלה כסימן של אופטימיות וביטחון שיגבר על כל המכשולים או שמוט מטה כביטוי של כישלון וויתור?האם האגודל והאצבע מציירות עיגול שאומר, כן יהיה בסדר. למרות הכול. ומה באשר לסימן ה- V - הזועק ניצחתי והגעתי לאן שרציתי. האם הוא מצליב אצבעותיו בתקווה שכוח עליון יקדם אותו לקראת מטרתו, וכוח עליון זה אחראי בעיניו להצלחותיו וכישלונותיו. האם הוא מסמן באצבעותיו את סימן "הפיגה" – ומתריס כי יצליח למרות הכול . היד הפרושה לתפוס ולהשיג. היד הקמוצה - ביטוי להתנגדות פנימית ולמאבק. כף היד הפתוחה וקעורה המסמנת הזמנה או בקשה לסבלנות או זקורה וזקופה ומסמנת דחייה. הסימן המבקש Time out - לפסק זמן למחשבה ולהיערכות, האגרוף הקמוץ המפגין עוצמה ונחישות למאבק. מחיאת הכפיים לביטוי הערכה עצמית ולאחר. אז מה אומרות הידיים שלו?
